חג האש - רעיונות לטיפול

אם יום העצמאות הוא חג ה"על האש" אז ל"ג בעומר הוא חג האש. אני זוכר את עצמי בגיל 10 סוחב עצים וקרשים למרתף של חבר, כולנו היינו אוגרים שם את העצים וביום החג מכינים מדורה ענקית. היינו חוגגים כול הלילה ולמחרת בבוקר חוזרים להתקלח ולישון. במבט לאחור היו הרבה סכנות שנחשפנו אליהם כמו שריפת אסבסט, כוויות או פציעות ממסמרים חלודים, היום המודעות עלתה והפיקוח של ההורים טוב יותר אז מספר הסכנות הצטמצם.

הכתבה תעסוק הפעם בסכנות שעדיין נשארו, נלמד להכיר אותן. בהמשך נכיר רעיונות מעולם הנטורופתיה להתמודדות עם פגיעות שונות האופייניות לחג.

1 . כוויות

כוויה מוגדרת כפגיעה בעור וברקמות תחתיו עקב חשיפה לחום, חומרים כימיים, זרם -

חשמלי, גזים או מזג האוויר. כוויות מחולקות ל 4 דרגות לפי עומק הכוויה ולפי השטח שהיא תופסת )דרגה ראשונה היא הקלה ודרגה רביעית החמורה(. חשוב לדעת שגם כוויה לא גדולה יכולה להתפתח לזיהום ולכן חשוב להתייחס לכך ברצינות. אמצעי הטיפול החשוב ביותר הוא מניעה. חשוב לשים לב למימדי המדורה, תיחום המדורה, הקירבה של הילד למדורה, מי מזין את המדורה, הכנת אוכל על המדורה וכן משחקים בקרבת המדורה. במידה והילד נכווה יש להרחיק אותו ממקור האש, במידה והאש נאחזה בבגד או בשיער יש לגלגל אותו על האדמה ולכסות אותו בשמיכה על מנת לחנוק את האש. אם יש מטף זה אפילו טוב

- יותר. דבר ראשון שמומלץ לשים על הכוויה זה מים, אל תטעו זה לא מיתוס! המים מקררים את המקום ומרגיעים. במידה והכוויה גדולה/ עמוקה/ הילד לא בהכרה כמובן יש לפנות אותו לבית החולים אבל אנחנו מדברים על פציעות פשוטות יותר. בימים הראשונים אפשר למרוח על המקום אלוורה ג'ל אלוורה אמיתי הוא לא בצבע ירוק כפי שהורגלנו לחשוב אלא חום שקוף (מספר פעמים ביום) האלוורה משקמת רקמות ומקררת. לאחר מספר ימים אפשר למרוח על המקום משחת

קלנדולה איכותית או למשוח את המקום בשמנים. שמני בסיס מומלצים שמן אובליפיחה - )אשחר רוסי(, שמן קלנדולה, שמן חוחובה או שמן נבט חיטה, ניתן להוסיף שמנים אתרים לזירוז ההחלמה. שמנים אתרים מומלצים לבנדר (ניתן לשים אותו לבד ישירות על העור, לכן זמין ויעיל), חי עד, אכילאה אלף העלים, קמומיל רומאי וגרניום (אותם יש למהול ולהתייעץ בנטורופת). חשוב למהול את השמנים האתריים בשמני הבסיס (2-3 טיפות לכף שמן בסיס). יש לחבוש את הכוויה ולשמור שלא יתפתח זיהום. כתוספת אפשר לצרוך 3 גרם ג'לטין (מהצומח יעיל פחות מאשר ג'לטין מן החי) ביום כעזרה לשיקום הרקמות.

2 . שאיפת עשן

שאיפת עשן פוגעת בריאות ובקנה הנשימה, הרקמות הללו עדינות מאוד וזקוקות ללחות וטמפרטורה של 37 מעלות כאשר עשן חודר למערכת הנשימה הוא מייבש את הרקמות, מחמם אותן, מצלק אותן ופוגע ביכולת שלהם להעביר חמצן לגוף. הרבה פעמים אנו שורפים רהיטים ישנים שבהם העץ מצופה בחומרים כימיים או שורפים חומרים שאינם עץ ואז יש סכנה שגם העשן שלהם יגרום לנזק כימי לרקמות. העשן מכיל חומרים שיכולים לשקוע בריאות (כמו בעישון) לגרום לשיעול כבד, ליחה דביקה ולנזק מצטבר. בדרך כלל מי שנפגע משאיפת עשן מפונה ומטופל בבית החולים. הרפואה הטבעית יכולה לתת מענה לשיקום לאחר בית החולים או מקרים קלים מאוד. חשוב לתת למי שנפגע כמויות גדולות של נוגדי חמצון. חומרים אלו יודעים להפוך את הנזק שגרם העשן ולעזור לתאי הרקמות להוציא את הרעלים שבהם. דוגמאות לנוגדי חמצון רלוונטיים ויטמין סי, חומצה אלפא ליפואית, גלוטתיון ובתא קארוטן . ויטמין שחשוב לצרוך הוא ויטמין A שידוע ביכולותיו

לשקם רקמות, חומצה אמינית נוספת שכדאי לקחת במידה והליחה לא יוצאת כמו שצריך היא NAC (אצטיל סיסטאין N) ישנם צמחי מרפא שניתן לשתות על מנת לעזור לשקם את מערכת הנשימה: טיון דביק, קורנית, חוטמית, שוש קרח, לחך ובוצין.

3 . חתכים

חתך הוא קרע בעור, החתכים יכולים להיות שטחיים או עמוקים. ישנן שתי סכנות בחתכים. הסכנה הראשונה היא חשיפה לחיידק הטטנוס והסכנה השנייה היא זיהום מחיידקים אחרים. חיידק הטטנוס נחשב לקטלני במיוחד מפני שהוא יודע לפגוע במערכת העצבים ואף לגרום למוות עקב חנק. החיידק נמצא בעיקר באדמה ולכן חשוב לנקות כול חתך ולקבל זריקת אנטי טטנוס על מנת לעזור לגוף להתגבר עליו. חיידקים אחרים לא יגרמו למוות אבל זיהום הוא עניין לא פשוט בפני עצמו ולכן שימוש בכפפות כאשר עובדים עם הקרשים חשוב עד מאוד, במידה וכבר נפצעים אז חשוב לשטוף את המקום במים וסבון ולחטא את הפצע עם סביעור, פולידין או אלכוהול. לאחר מכן ניתן לטפל במקום בעזרת שמן לבנדר או שמן עץ התה בטיפטוף ישיר, ניתן למרוח על המקום משחת קלנדולה וכמובן ,A ויטמין ,E ויטמין ,C לחבוש את האזור. נוגדי חמצון יהיו טובים גם למקרים כאלה- ויטמין תמצית זרעי ענבים ופיקנוגנול. חומרים נוספים כמו חומצה סיליציאית וג'ל אלוורה יזרזו את ההחלמה. צמחי מרפא שיתאימו- קלנדולה, פרופוליס, לבנדר, אוניה דה גאטו, אכינציאה, כורכום וסנטלה.

4. גיצים

גיצים אלו חתיכות עץ קטנטנות שנשרפו והתפוצצו מהחום, הסכנה מהם היא שהם יוצרים מעין כוויות קטנטנות בעור. זה בעיקר לא נעים אבל הבעיה היא שהם יכולים לעשות את זה גם בעינים. במקרה של פגיעה חשוב לשטוף את העין היטב, במידה וישנה אדמומיות בעין חשוב לבדוק אותה אצל רופא עינים. אם אכן ישנה פגיעה כולשהי ישנם מספר דברים בתא קארוטן ותמצית זרעי ענבים. צמחי ,A שניתן לקחת לבריאות העין- ליקופן, ויטמין מרפא כמו קמומיל ואופרזיה יהיו טובים כרטיות. לוקחים כף מכול צמח ומשרים ביחד בכוס מים רותחים. לאחר שהמים מצטננים לוקחים צמר גפן, מרטיבים עם הנוזל ומניחים על העין מספר פעמים ביום.

5. חבלות

נפילות, קרשים שנופלים ושאר תאונות נגמרות לפעמים במכה כואבת. במידה ומדובר רק במכה ולא משהו חמור יותר ניתן למרוח את המקום במשחת טראומיל או במשחת/שמן ארניקה.

ניתן לקנות בבית מרקחת הומיאופטיים גלובולים של ארניקה בריכוז CH30 שמאוד יעילים במקרים כאלה.

6. אלומניום

תפוח אדמה במדורה הוא מסורת ארוכת שנים. הדרך הפשוטה להכין אותו היא לקבור תפוחי אדמה מצופים ברדיד אלומנים בגחלים או סתם לזרוק אותם מצופים ברדיד אלומניום לאש ולחפור אותם לאחר מכן. הסכנות שבהכנת תפוחי אדמה כאלה היא מרובה. בהשפעת החום האלומניום "תורם" לתפוח האדמה חלק מהאטומים שלו ואז נוצר מצב שאנחנו אוכלים תפוח אדמה עם אלומניום. בשביל הגוף שלנו אלומניום היא מתכת רעילה והוא נוטה לפגוע בתפקודי המוח שלנו. עקב החשיפה הגדולה שיש לאלומניום בתרבות המערב (דאודורנטים, כלי מטבח, רדידי אלומניום, מי ברז, סודה לשתיה, אבקת אפיה, מלחים, מזונות מסויימים כמו עגבניות ,כרוב, חמוציות, תפוחים, פירות יבשים, קופסאות שימורים ועוד) אין צורך להוסיף חשיפה נוספת. ניתן להכין את תפוחי האדמה המסורתיים בצורה בריאה יותר: משחילים אותם על חוט ברזל, חופרים בור באדמה וממלאים אותו בגחלים, שופכים מעט חול, מניחים את תפוחי האדמה ומכסים בשכבה נוספת של חול וגחלים. החום של הגחלים יצלה את התפוד מבחוץ והחוט ברזל ילהט ויצלה אותו מבפנים.

הכי חשוב- מניעה!

ראשית - לפתוח עיניים ולחפש מה יכול להתקלקל דבר שני - מים, לכיבוי האש ולשימוש אישי

בברכת בריאות טובה שי קורן נטורופת