טיפול משנה חיים?

אחד הדברים שהכי מאפיינים את הטיפול הנטורופתי הוא ההתערבות באורח החיים של המטופל.

הטיפול הנטורופתי גורס שהקלקול בבריאות (כלומר המחלה) מגיע עקב משהו שאני עושה בחיי והוא מנוגד לטבע שלי. הדבר יכול להיות אכילה של משהו שלא טוב לי, צורת אכילה לא נכונה, כמות אכילה לא מתאימה, חוסר או עודף פעילות, יציבה לא מתאימה, נשימה לא מתאימה, מחשבות ורגשות שאינן זורמים בצורה טובה, חברה לא טובה ועוד. עקב ההנחה הזו ינסה המטפל לשנות את השגיאה הזו בחיי המטופל שלו וזאת על מנת לרפא את הבעיה מהשורש שלה.

טיפול נטורופתי טוב תמיד יתחיל בתזונה, תוספים וצמחים וימשיך לשינוי באורח החיים של המטופל.

אנקדוטה קטנה- החוכמה שבטיפול היא להוריד לאט לאט את הצמחים והתוספים ולהישאר רק עם אורח חיים בריא ומותאם למטופל.

שינוי אורח החיים הופך את הטיפול הנטורופתי לסופר יעיל היות והוא גם מטפל בשורש הבעיה וגם נותן למטופל את הכוח והשליטה על הבריאות שלו. מטופל שייבצע את כול ההנחיות יהיה בריא ולא יזדקק לעזרה של אנשים אחרים על מנת לשמור על בריאותו. הצד השני של שינוי אורח החיים הוא הקושי שבשינוי, זה הופך את הטיפול הנטורופתי לקשה ותובעני.

אז איך מתמודדים עם זה?

קודם כול חשוב להרגיש את המטופל. יש כאלה שאוהבים צעדים קטנים, כול פעם שינוי אחד, לא מוכנים לעשות שני שינויים בבת אחת ומתעסקים בכול פעם רק בפן אחד של החיים (אוכל ואז ספורט ואז רגש וכולי). מנגד יש את אלה שהופכים את החיים שלהם ב180 מעלות תוך יום אחד, הם ממש מחליפים זהות תוך 24 שעות. מאכלנים גרועים הופכים לגורו של בריאות, מאנשים שלא זזים מהכיסא הופכים למרתוניסטים ומאנשים סגורים לכאלה שמשתפים את כולם בכול פרט.

דבר שני שחשוב לעשות זה לתת למטופל הרבה אפשרויות. זה נחמד לתת לו לארוחת הבוקר דייסת קווקר אבל אחרי שבוע הוא לא יוכל לאכול את הדייסה הזו, זה נחמד לתת לו פעילות גופנית מסוימת אבל חייבים לשנות לו את התרגילים, כמה פעמים בנאדם יכול למדוט עם אותה מוזיקה? חייבים גיוון!

דבר שלישי - ליווי. הרבה פעמים מזלזלים בפרט הזה אבל חשוב מאוד לפגוש את המטפל גם לאחר "סיום" הטיפול, חשוב לשמור שלא תהיה סטייה בפרטים משום שהחיים שלנו סוחפים אותנו לכול מיני מקומות ומצבים וכדאי שאדם חיצוני יחזיר אותנו לנתיב המקורי.

מעבר לכול זה חשוב להקנות למטופל משמעת. בדרך כלל ההתלהבות הראשונית מהטיפול ומההצלחה שלו יורדת לאחר חודש עד חודש וחצי, פתאום מתחילים לזייף בתפריט, מדלגים על אימון, שוכחים לקחת את הפורמולה, לא מקפידים על שעות שינה ועוד. אם מלמדים את המטופל משמעת הוא ימשיך לבצע את ההנחיות בלי לזייף, ברגע שהוא יעשה את ההנחיות לתקופת זמן ארוכה הוא יתרגל אליהם, ברגע שהוא יתרגל אליהם הם יהפכו להרגל, הרגל יהפוך לאמונה פנימית וברגע שזה קורה אז נוצר השינוי באורח החיים.

כאשר השינוי הזה מתרחש זו הנקודה שבה המטפל מתחיל להתרחק והמטופל עומד על רגליו לבד.