מהו הדאודורנט

הקיץ הגיע... חם... לח... מזיעים...

אחת התופעות היותר מטרידות של הקיץ היא ההזעה והריחות הלא נעימים המתלווים אליה.

כולנו מתמרחים בדאודורנט לפני שאנו יוצאים מהבית כדי שלא "נפריע" לסביבה שלנו, אבל מה שקורה הוא שאנחנו בעצם פוגעים בעצמנו...

כיצד?

אם נסתכל על התכשיר הממוצע בשוק נראה שכתוב עליו: Anti Perspirant Deodorant.

Anti- נגד

Perspirant- זיעה

Deodorant- מונע ריח זיעה

כלומר התכשיר הזה יודע לעשות שני דברים:

1. למנוע זיעה

2. לטשטש את ריח הזיעה

לכאורה אין בעיה במוצר שכזה, אבל מסתבר שבעצם חסימת הזיעה כן נוצרת בעיה.

הגוף שלנו חשוף למזהמים ממספר גורמים: מהאוויר, מהשתייה, מהאוכל ומריאקציות שקורות בגוף באופן נורמאלי בגלל תפקודו.

בכדי לנקות את הגוף מהמזהמים ובכדי שכמה שפחות מזהמים יזרמו במחזור הדם שלנו, יש בגוף שלנו מעין "מערכת ביוב", מנגנון המיועד להזרמת המזהמים והוצאתם מחוץ לגוף . המערכת הזו קרויה לימפה.

צינורות הלימפה זורמים במקביל לורידים ולעורקים אך עיקר תכולתם הם נוזלים ומזהמים שנוקו מהאיברים השונים וממחזור הדם.

מכיוון שאותם צינורות לימפה מלאים בנוזל מזוהם יש פוטנציאל גדול שיתפתח זיהום, ולכן יש לגוף שתי דרכים עיקריות שבעזרתן הוא מפקח על זה:

1. מערכת החיסון- סוגים שונים של תאי דם לבנים המשוטטים בדם ובלימפה ונלחמים או מפרקים וירוסים, חיידקים, או חומרים טוקסיים אחרים.

2. בלוטות לימפה או קשריות לימפה- אלו בעצם צמתים של צינורות לימפה המכילים כמויות גדולות של תאי דם לבנים מסוגים שונים והם עושים את עיקר פעולת הניקוי וזיהוי החומרים הבעייתיים בנוזלי הלימפה, מעין תחנה לאיסוף הזבל.

לאחר שהגוף אסף את החומרים המזהמים מהלימפה הוא צריך להפריש אותם החוצה מהגוף, חלק מהחומרים יופרשו בשתן, חלקם יופרש בצואה, וחלקם יופרש בזיעה.

באזור בית השחי ישנו ריכוז גדול של בלוטות לימפה, כמו כן העור באזור הזה הוא דק וחדיר על מנת שההפרשה תהיה אפקטיבית.

ברגע שאנו מורחים דאודורנט שהוא גם אנטי פרספירנט אנו בעצם "מצפים" את העור מבחוץ בחומר הסותם את נקבוביות העור וכולא את כול המזהמים שניסינו להפריש החוצה.

כמובן שהגוף יודע להפריש את החומרים הללו דרך השתן והצואה, אבל בסופו של דבר נוצר ריכוז גבוה של מזהמים. ריכוז זה לאורך זמן מקשה על פעולות הגוף.

ישנם שלל מחלות ותופעות עוריות הקשורות לעודף מזהמים בגוף, הידועה ביותר היא כמובן מחלת הסרטן אבל גם תופעות כמו עייפות מרובה, מערכת חיסון חלשה, פטריות, פרזיטים, פצעים בעור ועוד יכולים להיות קשורים לעודף מזהמים זה.

בנוסף לחסימת הזיעה מכיל הדאודורנט המצוי עוד מספר חומרים מסוכנים:

1. אלומיניום- חומר החוסם את נקבוביות העור. ישנם היום הרבה מחקרים הקושרים את האלומיניום לנזק לתאי המוח ומחלות ניווניות שונות.

2. פרופילן גליקול- חומר שהוא תוצר של דלק/נפט.

3. חומרים משמרים – לרוב נגזרות של נפט.

4. חומרים סינטטיים אחרים – מבשמים,קוטלי בקטריות, סופחי לחות וכו'.

כול החומרים שצוינו קודם יכולים לחדור דרך שכבת העור הדקה ולהגיע למחזור הדם. מעבר למחקרים הקושרים את האלומיניום למחלות ניווניות במוח ישנם המון מחקרים הקושרים את החומרים הללו גם למחלות קשות אחרות כגון: סרטן השד, סרטנים אחרים בגוף, אלרגיות ומחלות כבד.

למזלנו אפשר גם אחרת...

ישנם בשוק תכשירים שהם רק דאודורנטים, כלומר רק מטשטשים את ריח הזיעה אך אינם מונעים אותה.

לזיעה עצמה אין ריח, אך כאשר היא מופרשת מהגוף ובאה במגע עם החמצן שבאוויר ועם הבקטריות שחיות על העור שלנו, נוצר תהליך בו הזיעה מפורקת ואז מתקבל ריחה האופייני.

תכשירים שהם רק דאודורנט מכילים חומרים טבעיים היודעים לקטול את הבקטריות והם מבושמים בתמציות בעלות ריח נעים המטשטשות את ריח הזיעה.